אפילוג — מודל הדסים משופר
חלפו שישים שנים מאז הגיעו שמונת ניצולי השואה הראשונים להדסים והחלה שם חוויה החינוכית מסעירה שאנחנו תוצאותיה.
במבחן התוצאה מדובר, עם כל הצניעות, וכל ההסתייגות לגבי שני הכותבים, בהצלחה חינוכית מונומנטאלית.
אנחנו מבקשים להתייחס אל שישים שנים אלה כאל ניסוי שניתן ללמוד ממנו לקחים ולהסיק מסקנות על מנת לשפר בעזרתם את מערכת החינוך הקורסת בישראל ואת מערכות החינוך המאכזבות בעולם כולנו.
גאונים ומחוננים יגיעו למיצוי עצמם למרות מערכות החינוך הכושלות ולעתים מוטב שהקשר שלהם עם מערכות אל היהיה רופף כמו במקרה של אלברט אינשטיין.
אנחנו סבורים שגם את כלל התלמידים ניתן להביא להישגים בכל התחומים אם ניישם את מודל הדסים משופר.
לקחים ניתן להפיק בעיקר מתופעות יוצאות דופן לחיוב ו לשלילה בתנאי שאבני היסוד של השכיח ידועות ומובנות.
ללא אבני יסוד ההבנה מתחלפת באגדה.
כשמדובר בתופעות חיוביות ושליליות, יש לחשוף את המנגנון של תהליכיהן כדי ליישם ואף לשפר את יסודותיהם החיוביים וכדי לנטרל את ה שליליים.
הקונספציה: אבני היסוד מצויות בממד החמישי – ממד המשמעות שרק מעטים יכולים לחשפם ולא רבים יכולים להבין את מה שנחשף.
הדבר נובע לא מהעדר פוטנציאל קוגניטיבי אלא מאוריינטצי החינוכית אנטי-אינטלקטואלית שגם הדסים חטאה בה זה ו אחד הטעמים שיש לפתח מודל משופר.
ה תפיסה החינוכית האנטי-אינטלקטואליסטית מבוססת על רעיון "החטא הקדמון "– דעת היא חטא.
הדבר קיבל ביטוי בפרשת גן העדן בספר בראשית.
לא רק בתרבויות טוטאליטריות אלא גם באוניברסיטאות הכי מתקדמות בעולם החופשי מלמדים את הידוע המובן מאליו, הדוגמאט י, או המיתולוגי ומקשים על חקר הבלתי ידוע.
גדעון אריאל למד זאת על בשרו, כמסופר לעיל, באוניברסיטת מסצ' וסטס בארצות הברית ובמאבק שניהל נגדו ציבור המומחים בביו-מכאניקה.
אני למדתי זאת על בשרי בני סיוני לחקור את אבני היסוד של התנהגות האדם ולהגיע לחקר האמת במלחמות ישראל.
ניסוי הדסים הצליח, לדעתנו, בראש וראשונה, בזכות ה בשלה כאוטית, אבולוציונית, ומוטציונית של קונספציה: דיאלוג יצירתיה את.
קונספציה ה זאת קיבלו המייסדים והמנהלים, רחל וירמיהו שפירא מן התיאורטיקנים משה שוובה, מרטין בובר ויהושע מרגולין שבעצמם לא הסתפקו בתיאוריה אלא פעלו ליישמה כל אחד בתחומו.
יכולתם של רחל וירמיהו לגבש גישה חינוכית מהרעיונות של שלושת מוריהם היא תופעה נדירה בקרב אנשי חינוך.
הם הצליחו בכך משום שראו את עצמם כתלמידים של השלושה וקיימו איתם ועם תלמידיהם דיאלוג יצירתי.
ההכשרה: התקופה הקריטית בהכשרתם של רחל וירמיהו למשימתם היו השנים שהשניים בילו בקבוצת "צופה – מורה "של שוובה.
בקבוצה זאת התקיים דיאלוג יצירתי תוך כדי יישומו ב "לגיון הצופים "של שוובה בשלב ראשון ובכפר הילדים והנוער בן שמן בשלב שני.
על איכותם הגבוהה של שתי מסגרות אלה למדתי מדודי משה שיפוני שהיה אדם מרכזי בשתיהן.
בעזרתו גם למדתי עליהן וגם למדתי אותן.
עד שנקרתה להם ההזדמנות ליישם את הקונספציה בהדסים עברו רחל וירמיהו הכשרה של למעלה מעשר שנים שהיו משולבים בה לימוד תיאורטי ועבודה מעשית.
מכאן מסקנה שניתן 2 לגזור אותה מתולדות חייו של משה רבנו ושעוד אפלטון עמד עליה בימי קדם: אנשים אינם נולדים מנהיגים ועליהם לעבור הכשרה מעולה וארוכה עד שהם מגיעים למעלה של מנהיגות.
על המנהיגים לעבורהכשרהתיאורטית ומעשיתארוכה.
כשרחל וירמיהו קיבלואת הכשרתם בשנותהעשרים, השלושים והארבעים וכשאנחנו למדנו בהדסים בשנות הארבעים והחמישים "קרייריזם "היה ביטוי גנאי.
תהינו: מה שלילהיש בשאיפה להגיע לפסג ת הישגים ולעשות קריירה? בדיאלוג היצירתי שלנו, עת ב כתיבת ספר זההגענו למסקנה שקרייריזם שלילי משמעותו: שאיפה להגיע לפסגה בלא לעבור הכשרה ארוכה הדורשת מאמצים רבים, ויתורים והקרבה.
זה ההבדל בין רופא הנעשה בעל מקצוע אחרי שבע שנות לימוד וניסוי לבין קצין בצה "ל הנעשה "בעל מקצוע "אחרי בילוי של חצי שנה בבה "ד1.אולי די בהכשרה של חצי שנה כדי להיות מפקד מחלקה יעיל אך לא די בה כדי להצמיח מפקד מערכה ברמה גבוהה ושום השתלמויות לא תפצנה על מה ש נחסך מ המנהיג בלימודיו הבסיסיים.
אותם דברים אמורים על מערכת החינוך.
אפילואם די במערכותהחינוך הקיימות כדי להכשיר מורים ראויים, לא די בהן כדי להכשיר מנהיגים חינוכיים כפי שהיו רחל וירמיהו שפירא.
דיאלוג בצמרת: מנהיגים הם בדרך כלל אנשים בודדים המקבלים את החלטותיהם בבדידות מזהרת כשהם מקיימים לכל היותר דיאלוג עם עצמם.
רוב האנשים הסובבים את המנהיגים אינם מקימים איתם דיא לוג אלא מתחנפים להם.
ההיסטוריה הוכיחה כי מנהיגי-על שסיפור מנהיגותםאינו מצעד של איוולת פעלו בזוגות או בצוות של שווים.
הדוגמא המפורסמת ביותר היא משה ואהרון שהוציאו את עםישראל ממצריים לפני שלושת אלפים שנה ויצרו את ה ת ורה שממנה צמחה לא רק היהדות אלא גם הנצ רות ואסלאם.
על פיהתורה קדם לדיאלוג בין שניהאחים דיאלוג בין משה לאלוהים.
האלוהים העברי לא ציווה על משה דבר, אלא התדיין איתו לגבי שליחותו לאחר שעבר הכשרה ארוכה למנהיגותו בבית פרעוה ובמדבר.
הקב "ה קיים לפני כן דיאלוג יצירתי עם שלושת האבות: אברהם יצחק ויעקב.
בייחוד מעניין הדיאלוג בין אברהם לאלוהים בפרשתהשמדתן של הערים הרשעות סדום ועמורה על כל "החפים מפשע "שבהן.
דיאלוג הדיאלוגים בהיסטוריה התקיים בין סוקרטס ואפלטון שהונצח בספרי אפלטון שנכתבו כדיאלוגים.
בכך טען מלכם של כל הפילוסופים, כי הדרך הנכונה להגיע לאיד יאות – לאמת – היא הדיאלוג היצירתי שאיננו כפוף לשום דוגמ ה.
דוגמא אחרונה: שני מנהיגי העל של היישוב היהודי בארץישראל מתחילת הציונות ועד הקדמתה של מדינת ישראלהיו דוד בן גוריון וברל כצנלסון.
הדיאלוג היצירתי ביניהםיצר אנרגיות שרידות שניטרלו כל איום על מנהיג ותם, וכאלה היו בשפע.
השנייםהנהיגו את היהודים להקמת מדינה מש ל הם אחרי אלפיים שנות גלות.
הרעיון של מנהיגות ויצו למנות שני מנהלים להדסים ויכולתם של שני מנהלים אלה לקיים ביניהם דיאלוג יצירתי הוא תנאיהכרחי להצלחת ניסויהדסים.
במערכות ביטחון ובמערכות פוליטיו ת מק ו בל לקייםאחדות פיקוד ושליטה כי אם הפיקוד והשליטהאינם נתונים לאדם אחד מטשטשת האחריות ותהליך קבלתההחלטות אינו יעיל.
אבל מה יועיל לנו תהליך יעיל של החלטות גרועות? כדי שההחלטותתהיינה אופטימאליות גםתוכנן וגם ביישומןיש לקיים דיאלוג יצירתי בין מקבלי ההח לטות וזה מה שהיה בין רחל וירמיהו שפירא.
המורים: רחל וירמיהו הביאו להדסים מורים בלתי מנוסים מתוך השיקול לשמורים מנוסים יש ניסיון רע וניסיון כזה לא יאפשר להם ליישם את תפיסתם החינוכית.
הדסים היתה מערכת לומדת לא רק של חניכים אלה גם של מורים.
בראש הפירמידה ע מד משה שוובה שרחל וירמיהו עלו אליו 3 לרגל לירושלים ולעתים הוא הגיע להדסים וקיים דיאלוג עם כל הצוות החינוכי.
בין המנהלים למורים, בין המורים לבין עצמם ובין המורים לחניכים התקיים דיאלוג מתמיד.
במודל הדסים משופר יש להוסיף שלושה תחומים שלא היה להם ביטוי מספיק בהדסים: אינטלקטואליות: אברהם אבינו גילה את עקרון ההפשטה בקבעו שלאלוהים יש קיום ממשי אך בלתי פיסקאלי.
זאת התגלית הגדולה ביותר בהיסטוריה וממנה נגזר המדע כולו.
על מערכת החינוך לפתח כושר ההפשטה של התלמיד כדי שיהיו לו כישוריםאינטלקטואליים לנתח מופעים, לחקו ר מצבים ולהבין משמעויות.
מערכות החינוך אינן ממלאותתפקיד זה כי התגלית של אברהם עוד לאהובנה במלואה.
היאהיתה כה גדולה עד שהאמונה הפקיעה אותה מןהחשיבה.
עלינו לחנך את התלמיד שלכל מה שקיים יש מימד חמישי – הממד המופשט ורק אם נגיע לממד החמישי נוכל לשפר את מצב נו בעולםהפסיקאלי בעל ארבעתהממדים.
ביקורתיות: הסימטריה קורסת במציאות וכן כל תיאוריה, כל רעיון וכלתוכנית.
מכאן שכל מה שאנו נתקלים בו הוא פגום והוא יהיה פגום עוד יותר אם לא נחשוף את הפגמים ונתקנם.
עקרון השרידות מסביר מדוע יש נטייה מבנית להסתיר פגמים.
כדי לשרוד עלינו לנטרל את דיאלקטיקת השרידות.
זאת לא ניתן לעשות ללא תרבות ביקורתית.
כדי להבטיח שדיאלוג לא יקרוס אנשים נוטים לא לחשוף את הפגמים של "האתה ".
אבל ללא חשיפת הפגמים הדיאלוג יקרוס ממילא כי לא יהיה מי שיקיים אותו.
משימת על של מערכת החינוך היא להכשי ר אנשי ביקורת במספרים די גדולים כדי שהם יוכלו לפתח תרבות ביקורתית.
טכנולוגיה עילית: כבר משה שוובה העיר שבהדסים אין משתמשים די בעזרים לימודיים.
במאההעשרים ואחד לא ניתן להגיע להישגים חינוכיים ללא שימוש מתוחכם בטכנולוגיה עילית.
בעזרת טכנולוגיה זאת ניתן ללמ ודתיאוריה ולעשות ניסויים בכל תחום: כימיה פיסיקה ביולוגיה, היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד.
ניתן ללמוד פיסיקה כימיה, היסטוריה שלהספורט, שלהריקוד ושל כל נושא המענייןאתהמתלמד גדעוןאריאל פיתח מערכות עילית לקידום הספורט.
בעזרת מערכות אלה ושכלולן עלידי גדעון וא חרים ניתן ללמוד כל נושא.